ההליך הפלילי מתחלק לשני חלקים עיקריים, טרום הגשת כתב אישום ולאחריו. חשוב להדגיש, כי חלק לא מבוטל של תיקי המעצר המתנהלים לפני הגשת כתב האישום, כלל אינם מגיעים לשלב של הגשת כתב האישום.
לפני הגשת כתב אישום:
המשטרה היא שאחראית לחקירה. חקירה יכולה להתחיל בעקבות אירוע אליו נקראה המשטרה או בעקבות מידע שהגיע לידי המשטרה, אותו היא מחליטה לחקור. במידה ואין החלטת קצין משטרה לשחרור בתנאים, על המשטרה להביא את החשוד/ה בפני שופט/ת בתוך 24 שעות מרגע המעצר. בית המשפט בוחן את בקשת המשטרה להמשיך ולעצור את החשוד לצרכי חקירה, ויורה על מעצרו של חשוד, במידה וקיים חשד סביר שהחשוד ביצע עבירה; שקיים חשד סביר לשיבוש הליכי חקירה אם החשוד לא ייעצר; אי מעצר חשוד עלול להוות סיכון לאדם או לציבור; ונדרשות פעולות חקירה היכולות להתבצע אך ורק אגב מעצר.
לבית המשפט שיקול דעת להציע חלופות מעצר, למשל, מעצר בית.
אחרי הגשת כתב האישום:
הליך פלילי נפתח בהקראת כתב האישום לנאשם. כתב האישום הינו תיאור העובדות המהוות את ההתנהגות העבריינית. מתחת לתיאור העובדות יופיעו הסעיפים אותם מייחסת התביעה לאותו נאשם, ומתחת לזה, תופיע רשימת עדי התביעה.
כתב האישום יישלח בדואר רשום, עם אישור מסירה, לבית הנאשם/מת יחד עם מועד דיון ההקראה. חובה להתייצב במועד הנקוב ההזמנה בבית המשפט. במידה ולא תתייצב/י, ובפני בית המשפט קיימת ראיה שקיבלתם את כתב האישום ואתם יודעים על מועד הדיון, השופט/ת עלול/ה להוציא נגדכם “צו הבאה”, שפירושו שהמשטרה יכולה להביא אתכם בפני בית המשפט, ולהטיל עליכם הפקדה כספית, כדי לוודא שאתם מודעים לכתב האישום, ולמועד הדיון הקבוע.
יחד עם קבלת כתב האישום, מומלץ לפנות באופן מיידי לסניגור, על מנת שייעץ לכם כיצד לפעול במישור המשפטי.
במצבים מסוימים, כאשר ישנו חשש שהאדם החשוד יברח לפני שניתן יהיה להעמידו לדין, או יפגע באחרים או עלול לשבש בכל דרך אחרת את ההליכים הפליליים בעניינו, ניתן לבקש להשאירו במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. מעצר עד תום ההליכים ניתן לבקש רק בהתקיימות קריטריונים מהותיים, כמו קיומן של ראיות שקושרות לכאורה את החשוד לביצוע העבירה; קיום עילת מעצר (מסוכנות, חשש משיבוש הליכי משפט); ושלא ניתן יהיה להשיג את מטרת המעצר באמצעים אחרים, כמו שחרור בערבות, וזאת, כל עוד יש סניגור המייצג את הנאשם.
